גנאדי קורא לזה "להרגיש את כוחות הטבע".

השריפה הראשונה מתבצעת בטמפרטורה של 850-950°С. לאחר מכן מצפים את המוצר בגלייז באמצעות מכחול, ריסוס או טבילה.

לאחר הציפוי עובר המוצר שריפה שנייה בתנור גז. החום מועלה בהדרגה ל-850-950°С. את המוצר הלוהט מוציאים מהתנור באמצעות כלי ארוך ומיוחד, ברגע זה נסדק הציפוי באוויר בגלל הפרשי הטמפרטורה. לאחר מכן מועבר המוצר אל תוך קונטיינר ממולא בנסורת, ונאטם היטב. בכלי מיד מתחיל תהליך של עישון ופליטת פחמן חד-חמצני. העדר החמצן יוצר סביבה משקמת, כפי שהיא מכונה בשפה המקצועית, ועל מנת שתהליך העישון יימשך נדרש חמצן, שהגישה אליו מוגבלת באופן מכוון. כתוצאה מכך מקבל הגלייז גוונים מטאליים של המתכות המצויות בו, מה שיוצר אפקט מדהים של צבעי הקשת. פרט לכך, הסדקים שנוצרו בציפוי מתמלאים בפחמן, ופני המוצר מתכסים ברשת סדוקה בצבע שחור.

החופש והספונטניות שבתהליך היצירה, שיתוף הפעולה בין האמן לחומר, חוסר הוודאות שבתוצר הסופי וההבנה העמוקה של היופי הטבעי הופכים את הקרמיקה בטכניקת ראקו לכה אטרקטיבית עבור האמן.   

העומק שבשלוות הכלי. למרות הרוגע, רבה עוצמתו של עומק זה.